<h1>ארחות חיים הלכ' אבל סימן ט"ו</h1>
<h2>דף ד:</h2>
כתב הר"ם בן ז"ל האבל אסור בתשמיש המטה כל ז' אבל בשאר מיני פרישות לא. אבל מוזגת לו הכוס ומצעת לו המטה ורוחצת לו פניו וידיו ואוכלת עמו אפילו בקערה אחת ומחבקה ומנשקה כדברי הראב"ד ז"ל שמתיר ומתיחדת עמו בין ביום בין בלילה ותשכב עמו במטה אחת כדברי הראב"ד ז"ל הוא בבגדו והיא בבגדה אבל בלא בגדיהם אסורין וכן בשבת וכן ברגל דין אחד להם לא שנא באבילות דידיה ולא שנא באבילות דידה ע"כ. ואמרו ז"ל אבל ששמש מטתו בימי אבילות חייב מיתה ובאבל רבתי תניא מעשה באחד ששמש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גויתו.
